התקופה הדיגיטלית מביאה עימה יתרונות רבים , קצב חיים מהיר חוויות מרגשות שניתן להנציח,
ומאגרי ידע גדולים.        

תחום הצילום והתמונות עבר שינוי גדול מאז חדרה לחיינו המצלמה הדיגיטלית .

התמונות המודפסות הישנות נעלמו אולם המצלמות כיום חכמות יטותר, ניתן לשמור מאות ואלפי

תמונות במחשב ואיכות התמונה באיכות גבוהה.

 

אפשר להנות גם מצילום איכותי וגם מאלבום. כיצד ניתן לצלם באיכות דיגיטלית וגם

להנות מספר צילום איכותי שניתן לדפדף בו כמו מפעם?

באמצעות מצלמה דיגיטלית אפשר להפיק צילומים נהדרים באמצעות הקפדה ושמירה על כמה כללים
המושאלים מעולם האמנות הפלסטית וכמובן מעשרות רבות של שנות ניסיון החל מצילום על פילם 
ועד צילום דיגיטלי בן זמננו.

 

קומפוזיציה
מיקום האלמנטים המצולמים על פי סדר החשיבות שלהם בתוך מסגרת התמונה הוא נושא 
בעל החשיבות הגדולה ביותר בתורת הצילום, מיקוד האובייקט והפיכתו לנושא המרכזי בתמונה
שלנו והפיכת אלמנטים נוספים לאובייקטים משניים מצריכה תכנון והיא משרתת היטב את
הסיפור שאנו מעוניינים לספר דרך הצילום.
האובייקט הראשי בצילום יכול להיות מובדל מסביבתו באופנים שונים בקומפוזיציה,
גודל האובייקט, ומיקומו בפריים.
אחת הדרכים הנפוצות היא לחלק באופן דמיוני את המסך לתשע חלקים שווים של רשת (ראה תרשים)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כעת ניתן למקם את האובייקטים על המסך באופן שישרת את המטרה ויספר
את הסיפור שאותו נרצה לתאר בתמונה שלנו.
רבים נוטים לחשוב שמיקום הדמות במרכז הפריים יספק את הקומפוזיציה
הנכונה ביותר ולכן הם מקבלים תמונה
מקובעת וחסרת מעוף צפויה ולא מעניינת. רצוי למקם את הדמות המרכזית דווקא באחד מהטורים הלא מרכזיים אל מנת ליצור תנועה וזרימה של אנרגיה בתוך הפריים ולהשאיר אלמנטים משניים בתוך התמונה על מנת להעצים ולחזק את הנושא.
לדוגמא: אילו היינו מצלמים ילדה משחקת על חוף ים בין גלים וצדפים היינו בוחרים כנושא את הילדה ממוקמת 
בצד ימין של הפריים את הגלים המרטיבים את רגליה כצבע רקע המתמזג עם החול וכאלמנט משני
בחוזק בין הגלים החול והילדה מצולמים הצדפים, באופן זה נוצרת אינטראקציה בין הגורמים המשתתפים
בצילום ומסופר סיפור על פי סדר הקדימויות שבחר הצלם.

תאורה התאורה היא הכלי המרכזי שבו משתמש הצלם,  האור הוא הכלי המרכזי שבאמצעות אנו מצלמים,
צובעים את היצירה שלנו מעבירים מצב רוח או מצב קיים של אובייקט מחזקים
את מיקומו בפריים וקובעים את סדר החשיבות והקדימות של מה שהצופה יראה.

מאחר והעין קולטת בראש ובראשונה את האזורים המוארים נבחר להדגיש
את האלמנט המרכזי באמצעות תאורה טבעית או מלאכותית
ונשנה את איכות התאורה או חוזקה על פי סדר החשיבות היורד של הסיפור שנרצה לספר.
 

מיקוד: (פוקוס) הפקוס קובע מידת החדות של הצילום הפוקוס נקבע באמצעות המפגש של קרני האור עם העדשה והמרחק בין האלמנט

המצולם ומרכז  העדשה. קרני האור נפגשות במרכז העדשה והופכות את כיוונם נקודה זו בו מתרחש המפגש נקראת "פוקוס" כצלמים אנו מסוגלים באמצעות הנעת העדשה לשנות את נקודת המפגש ובכך לשלוט על מידת החדות של התמונה,
ככל שנהיה קרובים יותר לנקודת המפגש כך הצילום יהיה יותר חד, ככל שנתרחק מנקודת המפגש כך ילך ויגדל הטשטוש.

המיקוד ככלי בעיצוב התמונה:
בדרך כלל אנו ממקדים את הצילום על האלמנט הראשי ומניחים לאלמנטים המשניים לצאת מהפוקס למצב זה אנו קוראים
"עומק שדה" צלמים מקצועיים מטפלים במצב זה באמצעות מצלמות רפלקסיות ידניות והם שולטים בעומק השדה באופן
המשרת את התמונה. גם במצלמות פחות משוכללות ואף במצלמות אוטמטיות ניתן לבחור פונקציה זו מתוך תפריט האפשרויות.

חשיפה

שלושה משתנים קובעים את איכות החשיפה והשפעתה על התמונה שלכם

  • פתיחת צמצם – פתיחת הצמצם ושינו גודל הפתיחה ייקבעו כמה אור יכנס אל המצלמה.

  • מהירות- המהירות בה ייסגר החלון ויקבע את הזמן בו התרחש למעשה הצילום

  • רגישות- רגישות התא הדיגיטלי לקבלת האור (מצוין על המצלמה) מאפשרת דיוק גדול יותר בצילום.

 

לסיכום: באמצעות שלושת הכללים הבסיסים הנזכרים למעלה ניתן לצלם צילומים איכותיים ואף להגיע לרמת ציום אמנותי,
כשמוסיפים נדבך לנדבך החל מיצירת קומפוזיצייה מעניינת, מיקוד מושכל ותאורה מתאימה אין גבול ליצירתיות שלנו.